‹ר3› פרשה פתוחה
שׇׁ֥מְרָ֣ה לפי ויינברג, 3.2.2.3; חנן אריאל, על סימון השוואים והקמצים, עמ׳ 3-5 ובמיוחד בהערה 26 שם. וראו עוד בפירושי ראב״ע ורד״ק.
אָ֥֫נִי א=אָ֥נִי (השמטת סימן העולה)
וְרַב־חֶ֝֗סֶד א=וְרַב־חֶ֝סֶד (השמטת נקודת הרביע)
צָ֭רָתִֽי =א?,ל?,ש1? (דחי וקו של געיה להורות על מקום הטעם), וכך במהדורתו הראשונה של ברויאר (מוסד הרב קוק) ובמג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן וסימנים
• א?,ל?,ש1?=צָ֭רָתִ֥י (דחי ומרכא?); הקו די נוטה לשמאל בכתבי־היד הקרובים, חוץ מכתי״ק-מ שאין בו קו בכלל באות תי״ו (צָ֭רָתִי), עובדה שמצביעה על געיה ולא מרכא. במהדורותיו האחרונות של ברויאר (חורב וכתר ירושלים) נדפסה התיבה במרכא, וכן במכון ממרא.
וִ֖יכַבְּד֣וּ =א,ל (טרחא ומונח) ובקורן
• ממ,הקלדה=וִֽיכַבְּד֣וּ (געיה ומונח) ובדפוסים