Midrash Tehillim 86 – מדרש תהלים תהלים פו‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד ^אהַטֵּֽה⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ אׇזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי⁠־עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי׃ (ב) שׇׁ֥מְרָ֣ה^ב נַפְשִׁי֮ כִּֽי⁠־חָסִ֢יד אָ֥֫נִי^ג הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ׃ (ג) חׇנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כׇּל⁠־הַיּֽוֹם׃ (ד) שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃ (ה) כִּֽי⁠־אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב⁠־חֶ֝֗סֶד^ד לְכׇל⁠־קֹֽרְאֶֽיךָ׃ (ו) הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הֹוָהי֭״י תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃ (ז) בְּי֣וֹם צָ֭רָתִֽי^ה אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃ (ח) אֵין⁠־כָּמ֖וֹךָ בָאֱלֹהִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃ (ט) כׇּל⁠־גּוֹיִ֤ם׀ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָב֤וֹאוּ׀ וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִ֖יכַבְּד֣וּ^ו לִשְׁמֶֽךָ׃ (י) כִּֽי⁠־גָד֣וֹל אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ׃ (יא) ה֘וֹרֵ֤נִי יְהֹוָ֨הי״י֨׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃ (יב) אוֹדְךָ֤׀ אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכׇל⁠־לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם׃ (יג) כִּֽי⁠־חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה׃ (יד) אֱלֹהִ֤ים׀ זֵ֘דִ֤ים קָמוּ⁠־עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם׃ (טו) וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל⁠־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב⁠־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ (טז) פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחׇ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה⁠־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן⁠־אֲמָתֶֽךָ׃ (יז) עֲשֵֽׂה⁠־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי⁠־אַתָּ֥ה יְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗ עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹ר3› פרשה פתוחה

^ב שׇׁ֥מְרָ֣ה לפי ויינברג, 3.2.2.3; חנן אריאל, על סימון השוואים והקמצים, עמ׳ 3-5 ובמיוחד בהערה 26 שם. וראו עוד בפירושי ראב״ע ורד״ק.

^ג אָ֥֫נִי א=אָ֥נִי (השמטת סימן העולה)

^ד וְרַב⁠־חֶ֝֗סֶד א=וְרַב⁠־חֶ֝סֶד (השמטת נקודת הרביע)

^ה צָ֭רָתִֽי =א?,ל?,ש1? (דחי וקו של געיה להורות על מקום הטעם), וכך במהדורתו הראשונה של ברויאר (מוסד הרב קוק) ובמג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן וסימנים
• א?,ל?,ש1?=צָ֭רָתִ֥י (דחי ומרכא?); הקו די נוטה לשמאל בכתבי⁠־היד הקרובים, חוץ מכתי״ק-מ שאין בו קו בכלל באות תי״ו (צָ֭רָתִי), עובדה שמצביעה על געיה ולא מרכא. במהדורותיו האחרונות של ברויאר (חורב וכתר ירושלים) נדפסה התיבה במרכא, וכן במכון ממרא.

^ו וִ֖יכַבְּד֣וּ =א,ל (טרחא ומונח) ובקורן
• ממ,הקלדה=וִֽיכַבְּד֣וּ (געיה ומונח) ובדפוסים

E/ע

הערותNotes

(א)
תפלה לדוד הטה ה׳ אזנך – אמר ר׳ לוי אגיסטרון זה נתן משה ליהודה בשעה שביקש ליפטר מן העולם שנאמר (דברים ל״ג:ז׳) וזאת ליהודה ויאמר. לפיכך הטה ה׳ אזנך ענני. שמרה נפשי כי חסיד אני. הקב״ה נקרא חסיד שנאמר (ירמיהו ג׳:י״ב) חסיד אני נאם ה׳. ודוד קרא עצמו חסיד. אמר רבי אבא בשם רבי אלכסנדרי כל מי ששומע קללתו ושותק וספק בידו למחות נעשה שותף להקב״ה שכן הוא שומע לאומות העכו״ם שמחרפין אותו לפניו והיה יכול לאבדן בשעה אחת ושותק. אף דוד כן היה שומע קללתו ושותק. לפיכך שמרה נפשי כי חסיד אני. (ג)
חנני ה׳ כי אליך אקרא כל היום – וכי איפשר לו לאדם להתפלל כל היום אלא העולם הזה שהוא יום לאומות העכו״ם ולילה לישראל. הוי כי אליך אקרא כל היום. שמח נפש עבדך כי אליך ה׳ נפשי אשא. בר קפרא אומר אם יש לו לאדם עבד אם יאמר לו אני לוקח לך בגד מיד משמחו. מה אם בשר ודם אומר לו לעבדו כך משמחו אנו על אחת כמה וכמה שאנו עבדיך. הוי שמח נפש עבדך. (ה)
כי אתה ה׳ טוב וסלח – אמר רבי פנחס הכהן כף מאזנים מעויין כאן עוונות וכאן זכיות. מה הקב״ה עושה חוטף שטר אחד מהחובות ומיד הוא מטה לכף זכות שנאמר (בראשית ל״ט:כ״א) ויט אליו חסד. ורבנן אמרי מסייע לכף של עוונות ומעלהו ומיד הזכיות מכריעות שנאמר (מיכה ז׳:י״ח) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע. (ח)
אין כמוך באלהים ה׳ – מלך בשר ודם בונה את התחתונים ואחר כך בונה העליונים אבל הקב״ה אינו כן בנה את העליונים ואחר כך בנה את התחתונים שנאמר (בראשית א׳:א׳) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. בשר ודם אין צורתו עושה צורה אבל הקב״ה צורתו עושה צורה שנאמר (שם כ׳) ישרצו המים שרץ נפש חיה. ואדם בצורתו של הקב״ה ועושה צורה. ושמים וארץ צורתו של הקב״ה שנאמר (שם ב׳:ד׳) אלה תולדות השמים והארץ. הוי אין כמוך באלהים ה׳. כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה׳. בעון ולא בעון (פי׳ רוצים ולא רוצים) תבירי קדל. ויכבדו לשמך. למה כי גדול אתה ועושה נפלאות וגו׳. אמר רבי תנחום בשר ודם מקלסין אותו בפניו ומקלסין אפרכיו עמו למה שהם מקולסין עמו בקלוסו והם נוטלין עמו במשאו. אבל הקב״ה אין אדם נושא עמו במשאו. תדע לך שכן רבי חנינא ורבי יוחנן אמרי בשני או בחמישי נבראו המלאכים במזמור למעלה. (יא)
הורני ה׳ דרכך – אמר דוד לפני הקב״ה רבונו של עולם אם ראית אותי יוצא מן הדרך השטני בשבילך. הוי הורני ה׳ דרכך. אמר ר׳ יצחק אית דאמרי לה בשם ר׳ חנינא בר אבהו משל למה הדבר דומה לאדם אחד שהיו לו שתי פרות אחת חורשת ואחת שאינה חורשת מה הוא עושה נוטל העול מעליה ונותן על שתיהן ועושה לאותה שאינה חורשת שתחרוש. מה דבר שאינו מבקשת לקבל עול את עושה לה לקבל העול בעל כרחה ומדריך אותה להיכן הוא מבקש כך הוא ליצר הרע אין אתה מדריכו ליצר טוב שנאמר (תהלים כ״ז:י״א) הורני ה׳ דרכך. אודך ה׳ אלהי בכל לבבי. ביצר טוב וביצר רע שלא יהא בהם עקף. א״ר חייא מהו והצלת נפשי משאול תחתיה. רבי יודן אמר דרכן של מנאפים היא נתונה בעמקה של שאול. הוי כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה. (יד)
אלהים זדים קמו עלי וגו׳ – ואתה ה׳ אל רחום וחנון. אמר רבי שמואל בר נחמני מאריך רוחו עם הרשעים וחוזר וגובה מהם מאריך רוחו עם הצדיקים וחוזר ומשפיע להם טובה ושלוה. אמר רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייא מאריך רוחו תחלה אבל התחיל לגבות גובה וכשמאריך רוחו הוא מרחיק את האף שנאמר (ישעיהו י״ג:ה׳) באים מארץ מרחק ה׳ וכלי זעמו. משל למלך שהיה לו לגיונות רעים וכל מדינה שמורדת בו שולח אותן והולכין ומחריבין אותה. מה עשה אותו המלך הרחיק אותן ממדינתו שלא יחבלו המדינה. א״ר ברכיה בשם רבי לוי מלאך שהוא ממונה על האף רחוק הוא. שנאמר באים מארץ מרחק. אמר הקב״ה שאם אכעס על בני עד שיבוא האף לכלות הן באין בכנופיא ואני מקבלן ותוהא כביכול. הוי ארך אפים. (טז)
פנה אלי וחנני – אמר דוד רבונו של עולם תפנה מכל עסקיך ופנה אלי וחנני. עשה עמי אות לטובה באחיתופל. כי אתה עזרתני בחושי הארכי. ונחמתני בנתן הנביא שאמר (שמואל ב י״ב:י״ג) גם ה׳ העביר חטאתך. (יז)
דבר אחר: עשה עמי אות לטובה – ביעקב נאמר הפסוק הזה. עשה עמי בעשו ואלופיו. כי אתה ה׳ עזרתני ברחל. ונחמתני בלבן. דבר אחר מדבר בישראל. בשעה שהיתה לשון של זהורית נתלה על פתח ההיכל מתלבן היו יודעים שנשמעה תפלתם. הוי עשה עמי אות לטובה. ויראו שונאי ויבושו שהיו אומות העכו״ם אומרים אינו נמחל להם. דבר אחר עזרתני בראש השנה. ונחמתני ביום הכפורים שנאמר (ויקרא ט״ז:ל׳) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון